דברי המתרגם

מופיעה כאן גרסה כמעט סופית של אחרית הדבר שמסבירה את מלאכת התרגום.

כאן ברצוני לציין במיוחד את תודתי לעורכת הלשונית של התרגום, גב' מאירה טורצקי.

אחרית דבר של המתרגם

מודעות פרסומת

2 תגובות על דברי המתרגם

  1. דן אבנון הגיב:

    שפע ברכות על עבודה יסודית, רצינית וחשובה. מילון המונחים ודבר המתרגם מעידים על התחשבות יוצאת דופן בקוראים ובצרכיהם – העיוניים והנפשיים. אעז לומר שיש במעשה התרגום ובאופן הצגתו ביטוי לאהבת אדם.

    התרגום המצוין הזה יאפשר לדוברי עברית -ישראלית להתעניין במהויות שבובר ביקש להעביר. בכך יחסך מהם המאבק (הלעתים, סיזיפי) עם העברית של התרגום ה"קודם", שאינה תואמת את לשון זמננו.

    יש לי שתי הערות:

    1. בפסקה הראשונה של החלק הראשון יש אזכור של "זלז". האם מדובר בשיבוש כתיב או במושג חדש? (לא מצאתי את המושג הזה במילון מונחים).
    2. אני מבין את ההגיון הלשוני של ההמרה של המילה "זיקה" במושג "קשר". עם זאת, הקונטציות של "קשר" עשויות ליצור אצל הקוראים הקשרים מתחום ההיחסים הבין אישיים שאינם רחבים ועמוקים כפי שנרמזים על ידי שפת המקור והזיהוי של התופעה בשם "זיקה". וגם – אני מקווה שההחלטה הזו לא תעלים מעיני חובבי בובר את המשמעות העמוקה של המונח "זיקה" ונסמכיו (זיקת-מחנך, זיקת-אמון וכדומה ). המונח "זיקה" היכה שורש בשפת התרבות והפילוסופיה הרגישות לכתבי בובר, והנו שגור בתרגומים ופרסומים על אודות בובר וכתביו (כולל בתרגום החדש והמצוין לשתי דרכי אמונה, בהוצאת רסלינג).

    ברכה חמה על עבודה חשובה שתאפשר לדורות צעירים של של דוברי עברית בת-זמננו להתחבר ל"עולם על פי בובר". בשעה טובה!

    דן אבנון

  2. Alan Flashman הגיב:

    קודם כל דברי פרגון מתקבלים תמיד בברכה, מכל אחד, ובמיוחד ממי שמוצא עניין עכשוויי בדברי בובר.
    "זלז" = לז. פליטת מקלדת. תיקנתי בפנים.
    לגבי זיקה, אני מסכים שהשיח הבוברייני בעברית יצר מילון משלו. זאת הסיבה שהשארתי "לז" בפנים. לגבי זיקה אין דרך מושלמת לצאת ידי חובת כל הקהילות. אין לי ספק שאף מתרגם כיום היה מעלה על דעתו לתרגם מילה די פשוטה ויומיומית Beziehung במלה מיושנת שגם משמעה כיום אינה relationship. לטעמי יש נטייה לא רצויה לתרגם את בובר באופן שמוסיף מיסטיפיקציה לטקסט שגם ככה לא פשוט. מכיוון שעיקר קהל היעד של התרגום אינו אנשים שכבר "בפנים" – אתם לא זקוקים לי – אלא אלה שלראשונה מגלים את הגותו של בובר, בחרתי לתרגם כמה שיותר לפי השפה המדוברת הפשוטה.
    אני מודה שלטעמי היה עדיף שהטקסט היה אלקטרוני לגמרי, וכל קורא יכול ללחוץ על כפתור של "לז" או "הוא", וכפתור של "זיקה" או "קשר" ויקרא להנאתו.
    בתרגומיו מערבית-יהודית לעברית, הרב קאפח זצ"ל נהג לרשום בשוליים "אפשר…" כדי לציין שאין קשר של אחת לאחת בתרגום. זאת דעתי לגבי זיקה לעומת קשר.
    אשמח לשמוע מקוראים אחרים, אולי הצדק אתך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s