1.12

1.12

כאן המקום להזמין את האומנים שבתוכנו לתת ביטוי לרגעים של יצירה אומנותית. אני מתכוון גם ל"אומן מוצהר" וגם לאומן שמסתתר בתוך כל אחד, מי בבחירה של מילים, מי בצילומים, ומי בקשקושים על החול.

וכאן המקום גם להזמין את "מקבלי האומנות" שבינינו – מוצהר ולא מוצהר – לתת ביטוי לרגעים שבהם קלטנו יצירה אומנותית כתוצר וגם כשער לרגע של היצירה.

מספרים על בובר שפעם לאחר שהתבונן ארוכות בציור של רמבראנדנט לכאורה במוזיאון אחד, הוא פנה לאוצר וקבע שהציור מזויף, כי אין בו רוחו של הצייר הגדול. כלומר, שבובר היה רגיל לחוש בעצמו את רגעי היצירה של רמברנדט כאשר היה ממתבונן בציוריו, ולא מצא רגע כזה במפגש שלו עם אותו ציור. בדקו וקבעו שאכן הציור מזויף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s