1.15

1.15

הפיסקה מזמינה השוואה לדברי וויניקוט על תחום המעבר (הביניים, הגשר). כידוע, וויניקוט תיאר מצב חשוב ביותר של קיום שבו התינוק יכול "לסלק" את השאלה שמבחינה בין מציאות ובין דמיון. תינוק בן ארבעה חדשים, שאוחז בבד שספוג בריח אימו בעת שאימו עוזבת אותו, והוא מלטף את עצמו עם הבד כמו שאימו מלטפת אותו – הבד משמש "ביניים" מכיוון שהתינוק אינו שואל האם הבד הוא מציאות (בד) או דמיון (אמא). לדברי ויניקוט כך המשחק וכל שמתקיים במישור הביניים עובד.

[מי שאינה מכירה את דברי ויניקוט מוזמנת לקרוא בספר "משחק ומציאות" לשם התחלה.]

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s