2.12

2.12

בובר קורא תגר על העיסוק המודרני בסתירות הפנימיות. הוא מציע שאכן סתירות הללו קיימות, ומקורן בחיפצון במקום מפגש, בהתייחסות לעצמי מתוך ניתוק. לכן הוא מתריס שהתעסקות רק בסלסולי הסתירות היא עקרה, דרך להשלות את עצמינו שאנו עושים משהו "עמוק" כאשר למעשה אנחנו בורחים ממפגש ממשי.

בתור מטפל בוודאי שמצאתי את עצמי עומד לא פעם מול הפיתוי להתעסק באופן כפייתי בתובנות מעניינות לגבי הסתירות הפנימיות של מטופל מעניין ומוכשר בהתעניינות עצמית. אולי הרבה מטפלים היו בעצמם מטופלים מסוג זה. יש שמכנים עיסוק כזה אוננות מנטאלית. המשימה הטיפולית תהיה לעזור למטופל להכיר כיצד הוא נמנע מממשות כאשר הוא כל כך "מטפל" בעצמו שהוא משועבד ל"טיפול" ואינו נוגע בחיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s