2.6

2.6

פיסקה מורכבת וארוכה יחסית. בובר מציין את האמונה בסיבתיות בעולמו ("המודרני" דאז) כסימן מהותי להשתלטות עולם ה"הוא" . הוא  מצמיד מספר מושגים ביחד, שתרגומם מחייב הסבר.

עולם "הוא"

עולם "אתה"

העתיד של האדם

גזרה

גורל = destiny

דרגות חופש

סיבתיות, שרירות

חירות

מעשיו של האדם

נגזרים מתוך סיבתיות

יכולת ההכרעה

עתיד האנושות

הידרדרות

ניתן לחידוש

כיוון בסיסי

פירוד

חיבור

הודו – קארמה

רודן

חסד

יוון

הימרמנה

דיקה

עולם המודרני

הכרח ביולוגיסטי והיסטוריוסופי

היפוך כיוון

כיצד גורל וחירות מיועדים זה לזה? כדאי לפנות לספרו הנהדר של האנליטיקאי האמריקאי- אנגלי קריסטופר בולאס, Forces of Destiny(1996) שעוסק בדיוק בשאלות של חירות, מימוש והכרח, ומחפש דרך להדגיר אחרת את הסיבתיות הבעייתית של הפסיכואנליזה. העיקר היא המעשה החופשי של ההכרעה, כמו שבובר כותב.

 מעניין איך העולם הפוסט-מודרני שינה לגמרי את היחס להכרח. אפשר להבין שגם מתוך תיאוריה של הכאוס, והתיאוריות הפרובאבליסטיות בפיסיקה הגרעינית, וההבנה בריבוי המשתנים, ו"תופעת הפרפר", העולם המערבי של סוף המאה העשרים השתחרר לכאורה מהעול הכבד הביולוגיסטי וההיסטוריוסופי שהכביד כל כך על ראשית המאה. אפשר לראות בשינויים הללו סדק בתפישה בסיבתיות מוחלטת, שיכלה לפתוח צוהר לחירות ולחיים בתוך הרוח. היו גם ביטויים לא מעטים להתעוררות של כמיהה לחיים בתוך הרוח בסוף המאה העשרים. אפשר גם לראות בהתעוררות ב 2011 ביטויים לתסכול שחשו רבים, כאשר התקוות לחירות ולחיי הרוח לא התממשו, ואדרבה הכלכלה והמדינה דהרו לכיוון של מחיקת חיי הרוח. אפשר גם לראות בתופעה של האינטרנט, שכתיבת בלוג זה והשתתפותך בו הוא אחד מתוצריו, כביטוי לצורך בחירות ובהכרעה, וחיפוש אחרי חיים של קשר ממשי.

המעשה הקיומי שבו בובר מאתגר אותנו תרגמתי "היפוך כיוון". התוך הטקסט ברור שבובר מתאר אדם שחש שהוא נגרר לכיוון של סתמיות, סיבתיות, עתיד שנגזר עליו בחיים של התנסות ושימוש. אותו אדם מכריע את עתידו בתור גורל כאשר הוא הופך את כיוון חייו ופונה לכיוון של קשר ממשי. בובר בחר במונח גרמני Umkehr   שמשמעו באנגלית to turn around.  בתור מתרגם התנ"ך, בובר פירש את הפעול המקראי "לשוב" עם Umkehr. כך שבבחירת המונח בובר מציע שהמעשה הקיומי של חירות והכרעה לממש גורל במישור הקשר הממשי, זאת "שיבה" אמיתית. בכך התרגום מוסיף פירוש. ברוח זו יכול הקורא להעדיף "שיבה" כתרגום – חוזר – ל Umkehr. בתחילה גם אני תרגמתי כך, ואז האיר את עיני פרופ' פול מנדס-פלור שתרגום פשוט כזה יגרום לבלבול בתוך ההקשר של "חוזרים בתשובה" בתרבות הישראלי של היום. בסוף קובע לא התנ"ך אלא הכוונה של הכותב בספר זה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s