3.11

3.11

בובר חוזר לפסקה 1.29 ומוסיף את התרומה של המישור של קשר טהור עם ה"אתה הנצחי". כאשר אדם עובר היפוך הכיוון ומאפשר לרוח לחדור לתוך חייו ויצירותיו, אז הוא מכיר את הרציפות בין רגעי ה"אתה", כולם מתלכדים בקשר הטהור עם ה"אתה הנצחי".

אמירה נוקבת בעולם הרוח. כל מפגש אמיתי הוא רגעי ואינו מתלכד עד שאדם מכיר את ה"אתה הנצחי". אין בידינו לאסוף את כל רגעי הקשר הממשי אל תוך פנייה מתלכדת מול "אתה נצחי".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s